ירון גנאור, מנהל הוסטל “אתנחתא” “העברת משמרת” – ממידע למרחב פוטנציאלי: על יצירת המרחב בעבודת הצוות בסביבה טיפולית

ירון גנאור, מנהל הוסטל “אתנחתא” “העברת משמרת” – ממידע למרחב פוטנציאלי: על יצירת המרחב בעבודת הצוות בסביבה טיפולית

ירון גנאור, מנהל הוסטל “אתנחתא” “העברת משמרת” – ממידע למרחב פוטנציאלי: על יצירת המרחב בעבודת הצוות בסביבה טיפולית

העברת משמרת
“אני רוצה לאמץ את שמעון, מה אתה אומר? אתמול בלילה הקראתי לו סיפור, והוא נרדם לפני שסיימתי אותו. אני חייב שיהיה לו טוב. חייב! הוא כזה חמוד ומתוק, למה לא מגיעים לו חיים טובים כמו שלי? הוא עושה לי כזאת צביטה בלב, לפחות נראה לי שאני אהיה החונך שלו. זה אפשרי נכון?…” (המדריך יובל, העברת משמרת בוקר בקורת גג “אתנחתא”)
“הולך להיות לסיוון מאוד קשה אתי בערב, כל הזמן היא במאבקים אתי. נראה לי שהיא לא תצליח לשרוד פה את הלילה. שיהיה לך ברור, אל תתפלא שמחר בבוקר היא לא תהיה כאן”                                                                    (המדריכה ענת, העברת משמרת ערב בקורת גג “אתנחתא”)
בחרתי להתמקד ולהעמיק במאמר זה בפעולה או נוהל שגרתיים כביכול, המתבצעים בפרק זמן קצר יחסית, תוך כדי הפעילות השוטפת והיום-יומית של עבודת המעון. עם זאת, הצוות המוביל ואני מצאנו כי העברת המשמרת היא חלק מרכזי בעבודת הצוות של המעון, והיא טומנת בחובה משמעויות רבות, אשר יש להן השלכות הן על הצוות והן על הנערים שבטיפולו, כפי שמומחש בציטוטי המדריכים לעיל. בכל יום מתבצעות שתי העברות משמרת, הנמשכות כשעה כל אחת. הראשונה מתבצעת כל בוקר, ובה המדריכים מוסרים לחברי הצוות המוביל את אשר התרחש במעון במהלך משמרת אחר הצהריים והלילה, השנייה מתרחשת.

אחר הצהריים, ובה מעביר הצוות המוביל את אשר התרחש במהלך היום. סך הכול מתרחשות במעון כ-12 העברות משמרת במהלך השבוע.
מרכזיות מרחב זה בפעילות “אתנחתא” הובילה את הצוות המוביל של המעון לדון בנושא העברות המשמרת, תוך ניסיון להבין את משמעותן ולהמשיג זאת. במפגשים שעסקו בנושא עלו שלוש שאלות עיקריות, והחשיבה עליהן היוותה בסיס להבנה מהות המרחב ותפקידו בעבודת הצוות ולכתיבת מאמר זה:
מה היא “העברת המשמרת”?
למי מעבירים, מה מעבירים, ומה נוצר תוך כדי הפעולה?
מדוע בכלל נחוצה ההעברה, בעוד המידע נכתב בפירוט רב ביומן המעון ובכרטיסיות האישיות של כל נער ונערה?

עבודת המעון – מרחב טיפולי
נקודת המוצא לחשיבה על עבודת הצוות היא ש”אתנחתא” היא סביבה טיפולית במובן הרחב של המילה..כל נער המגיע אל המעון מטופל 24 שעות ביממה על ידי צוות המעון. בכך הופכת שהותו של הנער במעון לטיפול בו.
כל מפגש של הנער עם צוות המעון ביום ובלילה הוא בעל פוטנציאל להפוך לאינטראקצייה טיפולית. לשון אחרת, בעוד שהטיפול מחוץ למעון הוא בתוך חדר ותחום לשעה בשבוע, ובכך הוא מסתיים, הטיפול במעון הוא עצם השהות בו — היום יום של הנער והמפגש עם כללי המקום והצוות מהווים “מרחב טיפולי” אינטנסיבי.
עבודה בסביבה טיפולית מבוססת על ההבנה כי כל אחד מאנשי הצוות — אנשי המקצוע, אם הבית ובנות השירות — עסוקים ביום ובלילה בעבודה עם איכויות טיפוליות. יתרה מזו, כל מפגש בין הנער לאחד מעובדי המעון איננו מפגש רגיל, אלא מפגש בעל אופי טיפולי ובעל השלכות מעבר לנאמר בין הצדדים. הבנה זו מחייבת את הצוות להתחבר לפונקציות הטיפוליות בתפקידיו ולמהות המפגש עם הנער מחד גיסא, ומאידך גיסא, היא מחייבת את המעון להעניק לצוות הדרכה והכוונה. בתוך ההדרכה וההכוונה שהצוות המוביל מספק ליתר אנשי הצוות, העברת המשמרת תופסת מקום משמעותי ומהווה מרכיב מרכזי בהפיכת מרחב המעון לסביבה טיפולית.
שלב א: אסוציאציות על מושג ההעברה
בשלב הראשון של העבודה הועלו בצוות מספר מחשבות ראשוניות על המילה “העברה” ועל משמעויות שונות של מילה זו בהקשרים הקשורים לעבודה ב”אתנחתא”.
“טרנספרנס” – מונח הלקוח מעולם הטיפול הפסיכו-דינמי ומתייחס לתהליך שבו המטופל “מעביר” אל המטפל תחושות, רגשות ומחשבות שמקורן בדפוסי קשרים עם דמויות מעברו. כך ב”אתנחתא” נער הפוגש איש צוות מעביר אליו בעוצמה תחושות ורגשות הקשורים למפגשו הטעון רגשית עם דמויות משמעותיות בחייו.
“מרחב מעבר” – מונח זה נטבע על ידי הפסיכואניליטקאי ויניקוט. מרחב מעבר, או בשמו השני — מרחב פוטנציאלי, מתייחס לעולם שלם של חיים המתרחש בין עולמו הפנימי של היחיד לבין המציאות. לדעת ויניקוט, יצירתו וקיומו של מרחב זה וההימצאות בו חיוניים לאדם על מנת ליצור חיים יצירתיים, בריאים ושלמים. התמקדות של אנשי הצוות ב”כאן ועכשיו” של הנער ב”אתנחתא” – ולא בעבר הקשה ובעתיד מעורר הלחץ — היא המאפשרת את קיומו של מרחב המעבר עבורו.
תחנת מעבר – השהות של הנער בהוסטל לתקופה קצרה היא בדרך כלל תחנה שמאפשרת לו לעבור ממקום אחד למשנהו, ולעתים תחנה המאפשרת לו בחירה לחזור אל המקום שממנו בא.

שלב ב: מטרות העברת המשמרת בעבודת המעון השוטפת
א. נקודת מפגש – העברת המשמרת שנעשית במעון היא מפגש משמעותי המחבר בין צוות המדריכים העובד אחר הצהריים ובלילה לבין הצוות המוביל העובד בשעות היום. למעשה, מלבד ישיבת הצוות, ההעברה משמשת מפגש יחיד בין הצוותים השונים. דבר זה מחדד את חשיבותו של המפגש ואת הצורך לקיימו בצורה מקצועית.
ב. טקס העברת המשמרת והאחריות – העברות המשמרת היומיות, הן בבוקר והן אחר הצהריים, הן טקסים אשר בהם מועברת האחריות בין הצוותים. בערב הצוות המוביל מעביר את האחריות לצוות הלילה, ובבוקר צוות המדריכים מעביר את האחריות בחזרה לצוות המוביל. טקס זה אינו יכול להיעשות רק בכתב — ישנה חשיבות גדולה להעברה הנעשית פנים אל פנים.
ג. ונטילציה (אוורור רגשות) – העברת המשמרת היא הזדמנות של המדריכים לאוורר את חוויות הלילה שעבר ולקבל הכרה לעבודה הרבה שנעשתה במהלך המשמרת.
ד. העברת מידע – אחת המטרות המרכזיות היא העברת התוכן והמידע שאינם יכולים לעבור בכתב, אלא מחייבים מפגש אנושי בין שני אנשים.
ה. רציפות – העברת המשמרת שומרת למעשה על רצף העבודה הטיפולית במעון ומסמלת ואף בונה את ההמשכיות של עבודת היום והלילה במהלך כל השנה, הן מבחינת הנער והן מבחינת הצוות. כך היא מהווה את החוליה המקשרת של כל עבודת המעון במהלך כל השנה.

שלב ג: ביצוע העברת המשמרת – פוטנציאל לבניית מרחב טיפולי
א. העברה (טרנספרנס) בתוך העברת המשמרת – העברת המשמרת בנויה כדיאלוג, שיש בו מוסר ומעביר ויש מי שמעבירים לו, השומע ומגיב. אך בדיאלוג בתוך החדר מתקיימים במקביל עוד רבדים, נוסף על המתרחש במעון (מחוץ לחדר). המפגש מאפשר למדריכים להעביר לצוות המוביל רגשות, תחושות ומחשבות שהתעוררו אצלם כתגובה להעברה (טרנספרנס) מהנערים במפגש במהלך המשמרת.
ב. העברת משמרת ממוקדת במדריך – שאלה קבועה העולה בשיח על העברות המשמרת היא, במי צריכה להתמקד ההעברה: במדריך או בנער? בצוות או בקבוצה? תוכן המידע המועבר בהעברת המשמרת עוסק רובו ככולו בנערים, בפעילויות, בשיחות, אירועים חריגים, הפניות וכו’, אולם הקשב של מקבל ההעברה צריך להיות ממוקד במדריך ובצרכיו; ההעברה שלפני משמרת צריכה לתת מוטיבציה ולהשרות על מקבל המשמרת ביטחון והבנה כי גם אם תעשינה טעויות, יש מי שעומד מאחוריו, ובכך לתת מענה לחרדתו מהמפגש המתקרב; ואילו ההעברה שלאחר המשמרת צריכה לתת למדריך מקום וזמן לחשיבה והתבוננות, בכדי להבין, מה התרחש במשמרת ומה עבר עליו במהלכה. רק מפגש שיעסוק בתוכני העבודה מנקודת מבט המתייחסת למדריך יוכל לפנותו לתגובות המאפשרות את מימוש הפוטנציאל הטיפולי באינטראקציות עם הנערים.
ג. יצירה במפגש – המפגש בין מעביר המידע לשומע בתוך העברת המשמרת טומן בחובו פוטנציאל ליצירת משמעויות חדשות. מקבל המשמרת צריך להיות מכוונן לבניית מרחב המאפשר התבוננות על האירועים המסופרים, חיפוש משמעות להתנהגויות מתוארות והבנת העולם הרגשי וההשלכתי שהפעיל את המדריך ואת הנערים בתוך המשמרת, וזאת בתוך סביבה שאינה ממוקדת פעילות. יצירתו של מרחב זה בהעברות המשמרת מאפשרת למדריכים את התכווננות ל”מרחב הביניים” עבור הנערים.

שלב ד: תפקידי הצוות המוביל בהעברה
על איש הצוות המוביל מוטל תפקיד חשוב ביצירת המרחב, תוך שימת דגשים שונים בין העברות המשמרת של הבוקר ושל הערב.
בהעברת הערב, המדריך מקבל לידיו את האחריות על ההוסטל ועל הנערים, לאחר מה שעברו במהלך היום. איש הצוות המוביל צריך להעביר את המידע למחליפו ולהדגיש נקודות מרכזיות שיש לעבוד עליהן במהלך המשמרת. חשוב שהעדכון יועבר בדרך שתחזק את ביטחונו העצמי של המחליף ותעודד אותו לקראת המפגש עם הנערים, תוך התייחסות אל החששות שאתם הגיע (חששות האופייניים לסביבה המשתנה תדיר של קורת הגג). בערב ובלילה שוקעת ומעובדת אצל הנערים העבודה שעשו עם עצמם במהלך היום, ולכן יש להעביר למדריך את ההרגשות והתחושות שאתם הסתובבו הנערים במהלך היום, על מנת שיוכל להתכוונן אליהן ולצורכיהם במהלך המשמרת.
בהעברת הבוקר איש הצוות המוביל צריך להיות קשוב לצורכי המדריך ולחוויות שאותן צבר במהלך המשמרת. יש לשאוף לאפשר אוורור רגשות, במקביל למתן הכרה והערכה לעבודה שנעשתה. חשוב מאוד שההעברה לא תתנהל באווירה שיפוטית, אלא תאפשר למידה, המבוססת על העלאת דילמות, נקודות קושי ומצבי אי-ידיעה. כאשר עולים תכנים שחשוב שהמדריך ימשיך לעבדם, יש לכוון אותו להמשיך לפתחם במרחבי ההדרכה במעון. העברת הבוקר צריכה להסתיים כך שהמדריך משאיר את הלילה שעבר במקום מאחוריו ומשתחרר ממטען החוויות שעבר לפני היציאה מהמעון.
פעמים רבות המדריכים מעלים בהעברת המשמרת ביקורת על עבודת הצוות המוביל בנוגע למדיניות המקום והחלטות הנוגעות לנערים מסוימים. מקבל  המשמרת צריך להיות קשוב ואמפתי לביקורת זו, לא להתנצל או להתגונן ולזכור את הרבדים הנוספים המועברים אליו בתהליך ההעברה.

סיכום
במסמך זה ניסיתי לתאר מה קורה במהלך העברות המשמרת במעון, ומהו התהליך ההופך אותו למרחב ביניים בעבודה עם הצוות – מרחב שהוא מהות עבודת הסביבה הטיפולית ב”אתנחתא”. בתהליך החשיבה הצוותי למדנו הצוות המוביל ואני כי העברת המשמרת היא הכנה וסיכום למשמרת מחד גיסא, ומאידך גיסא היא מרחב המתקיים בין המשתתפים בו. בזמן ההעברה מתקיימים רובדי שיח שונים מהעברת מידע על הנערים, תחושות ורגשות העולים כתוצאה מכך ויצירה של הבנות ומשמעויות חדשות. העברת המשמרת היא מרחב ביניים ייחודי, אשר אינו מתקיים במרחבים פורמליים אחרים של עבודת הצוות, כגון ישיבות או הדרכות.

/ בלוג

Share the Post

About the Author

Comments

No comment yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *