“מבשר טוב” – בית חרדי למחוסרי קורת גג הרב אלישיב נפחא, מנהל הוסטל “מבשר טוב”

“מבשר טוב” – בית חרדי למחוסרי קורת גג הרב אלישיב נפחא, מנהל הוסטל “מבשר טוב”

 

“חנוך לנער על פי דרכו” (משלי כב, ו)

“ובזה דורש הפסוק חינוך אינדיבידואלי בהחלט, התכלית של התורה והמצוות היא כללית, אבל הדרכים המובילות אל הרמה הטהורה של קיום התורה והמצוות, מתחלפות לפי תכונותיו וכישרונותיו של החניך, לפי נטיותיו וכוחותיו השכליים והנפשיים, על כן לא כל שיטה מתאימה לכל חניך וחניך” (רש”ר הירש, עמ’ נג).

 

פתיחה

נתן (שם בדוי), בן 17.5 ממשפחה חרדית חוזרת בתשובה ממרכז הארץ, הופנה ל”מבשר טוב” על ידי “עסקן קהילתי”,[1], [2] לאחר מספר חודשים שבהם שהה בביתו ללא מסגרת, עקב חוסר השתלבותו במסגרות ישיבתיות רגילות. לאחר שהייה של זמן-מה בביתו, החלו מתיחויות ומריבות בינו לבין הוריו, שהתקשו לקבל את העובדה כי בנם חורג מהמסגרות המקובלות, והוא למעשה הילד היחיד מבין כל ילדי המשפחה שהוא “שונה”, “בעייתי” וגורם למשפחה נזק תדמיתי ושם “לא טוב”, שאינו מתאר אותה נכונה ואף מזיק לה.

נתן הגיע אלינו בתלבושת של ישיבה (שחור–לבן), ועצב רב על פניו. במפגש הראשוני הכרנו נער מרשים, הן מבחינה מראהו והן מבחינה אינטלקטואלית, רהוט ובהיר מחשבה. הבנו כי יושב מולנו נער שכבר זמן רב “מתבשל” עם עצמו בקשייו ולבטיו, ובמקביל — יודע בדיוק מה הוא, וטוב עוד יותר — מה אינו רוצה ומה אינו מתאים לו… נתן נקלט ב”מבשר טוב” והחל בתהליך של יצירת קשרים חברתיים עם הנערים והצוות. אופיו וכישרונותיו באו לידי ביטוי די מהר, אך עם זאת צפו הקשיים והתסכולים שלו מחוסר ההערכה כלפיו מצד הוריו ומשפחתו ואי-קבלתם אותו כפי שהוא, זאת בעקבות חוסר יכולתו לשבת וללמוד יום שלם במסגרת ישיבתית רגילה.

נתן שהה ב”מבשר טוב” כחודש וחצי, במהלכם קיימנו אתו ועם הוריו שני דיונים בעניינו, בשיתוף הרבנים והעסקנים שליוו אותם ולשכת הרווחה בעיר מגוריהם, כדי לחשוב על מסגרת מתאימה עבורו. מטרה נוספת הייתה לנסות לגשר על הפערים בינו לבין הוריו, ולבנות מכאן ואילך תקשורת המבוססת על שיח משותף. לאורך כל התקופה, הוא נפגש לפגישות קבועות עם העובדת הסוציאלית של ההוסטל, כדי לעבד את רגשותיו וכעסיו, לחשוב על המשך דרך חיים נורמטיבית ככל האפשר ולתכננה.

לשמחתנו הרבה, לאחר מאמצים מרובים, נתן התקבל לישיבה טובה הפועלת בשיתוף משרד הרווחה ומשלבת לימודי קודש וחול, תוך שימת דגש למצבם הנפשי והרגשי של התלמידים, מתוך ראייה טיפולית מקצועית. מהדיווחים שאנו מקבלים מהישיבה עולה כי נתן נקלט בה היטב  ומתפקד בצורה משביעת רצון. מאז שעזב הרהרנו רבות בנער זה, שאילולא “מבשר טוב” היה קיים, לא רק שלא היה מגיע לישיבה טובה, אלא היה מידרדר למקומות שאיננו רוצים אפילו לחשוב עליהם.

מקרה זה שהעליתי כאן הוא אחד מני רבים של נערים שהיו במצב בעייתי, ונזקקו למסגרת חרדית במנהגיה ואורחותיה שתאפשר להם תקופה קצרה של רגיעה; רגיעה זו מהווה פסק זמן ו”אי של שפיות” המאפשרים לנער ולמשפחתו “לעשות חושבים”, לגשר על הפערים ולמצוא לנער מסגרת המתאימה לצרכיו, יכולותיו ורצונותיו.

בין הנערים שהגיעו אלינו ניתן למצוא את דויד, נער בן 14.5, בן להורים גרושים, שאביו ברח לחו”ל וניתק כל קשר אתו, ואמו סובלת ממחלת נפש. דויד הגיע אלינו לאחר שנתיים של בריחות חוזרות ונשנות מביתו, עקב אלימות שספג. לאחר שהייה של חודשיים ב”מבשר טוב” שולב בפנימיית רווחה; משה, בן ה-16, הגיע אלינו עם פקידת סעד בליווי משטרתי, לאחר שהוצא לו צו הרחקה מביתו, עקב אלימות שהפגין כלפי שכנים. לאחר שלושה חודשים אינטנסיביים ורצופי אירועים, הוא עזב את המסגרת ועבר לפנימייה טיפולית. הנערים האלו, כמו נתן, היו זקוקים לבית חרדי מכיל ומיטיב, שיעניק להם קורת גג בתקופה מכרעת בחייהם וימנע מהמשבר שהיו שרויים בו להרחיקם מהקהילה אשר אליה השתייכו.

רציונל   

הצורך בהקמת קורת גג חרדית עולה כבר מספר שנים מכיוונים רבים — הן מהרבנים והעסקנים, הן מגורמי רווחה שונים והן מקורות הגג הקיימות – ובעיקר מ”אתנחתא” הירושלמית – שעד להקמת “מבשר טוב” היו כתובת לנערים חרדים לא מעטים. נערים אלו פנו אליהן, אך פעמים רבות לא הצליחו להשתלב בהן, אם מבחינתם או מהיעדר הסכמת הוריהם לשהותם במסגרת אשר לא תואמת את אופי משפחתם וקהילתם.[3] כאמור, הצורך בהקמת קורת הגג החרדית היה ברור לכול, ויותר מכך הבינו כל הגורמים כי לשם הקמת פרויקט מורכב זה, נדרש שיתוף פעולה מלא וצמוד בין הקהילה החרדית, בראשות הרבנים מרחבי המגזר, לבין משרד הרווחה וגורמי הרווחה השונים. עובדה זו הציבה את הפרויקט כאתגר רציני ומשמעותי.

לאחר שהוחלט כי עמותת “אותות” מקבלת על עצמה את הקמת הבית כקורת גג ייחודית ברשת המענים של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה ומוניתי לנהל בית זה, פניתי לבתיהם של גדולי  הרבנים וקיבלתי את הסכמתם וברכתם לפרויקט חשוב זה.

בתחילה העסיקו אותנו שתי סוגיות מרכזיות: האחת, מיקומו הפיזי של הבית, שיש לה משמעות חשובה, והסוגיה השנייה היא אופיים וצביונם הדתי. של המדריכים וצוות הבית, אשר בוודאי ישפיע מאוד על אופי האוכלוסייה אשר תגיע ל”מבשר טוב”. לאחר מחשבות רבות ודיונים ובעצת גדולי הרבנים, הוחלט כי הבית יוקם במיקומו הנוכחי, שכונה מעורבת שאינה חרדית, כדי לאפשר לנערים סביבה רגועה ושלווה, ונוסף על כך — מיקום מרכזי אשר מאפשר גישה לבית גם בשבתות וחגים וגם בשעות הלילה. באשר לסוגיית המדריכים והצוות, היה לנו ברור כי הצוות חייב להיות חרדי, אך כזה שישקף את האוכלוסייה החרדית על גווניה — אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים וכו’.

קורת גג חרדית?   

לאחר מציאת הבית וגיוס הצוות, עמדו לפנינו דילמות מורכבות:

  • איך נכון להקים ולהפעיל קורת גג על פי העקרונות המקצועיים של זמניות, זמינות והזדמנות לכל בני הנוער באופן שתהיה חרדית ממש, כך שנער כמו נתן, הזקוק למסגרת שלא תרחיקו מהקהילה, ימצא בה מקום, ואף הוריו יוכלו לתת בה אמון?
  • כיצד בונים קורת גג שאמורה להיות מעין בית ה”סמוך לרחוב”, הזמין לכל בני הנוער ואשר נותן מענה גם לאלו הנמצאים במשבר ובבלבול מוחלט סביב מצבם הרוחני והדתי, זהותם והשתייכותם, ומצד שני — יישמר בו הצביון החרדי במובדל מהרחוב?
  • כיצד מקימים מסגרת חרדית שתהווה קונצנזוס לכלל חלקי המגזר החרדי ותהיה מוסכמת ומקובלת במרב הרבדים בחברה החרדית?
  • כיצד משלבים במקום אחד נער בן 13, רך וצעיר, שהוצא מהבית על רקע אי-תפקוד הורי, והוא תלמיד ישיבה מצטיין, יחד עם נער בן 17–18 המנותק כבר כמה שנים ומסתובב ללא מסגרת לימודית, וכבר חווה “חוויות רחוב” רבות, והוא בעל עולם “מושגי רחוב” מפותח?
  • מהו סדר היום המתאים למסגרת המקבלת נערים אשר חלקם מגיע ללא שום מסגרת לימודית וחלקם אף לא מתפללים תמידים כסדרם? עד כמה להקפיד על תפילות בבית הכנסת, שיעורי תורה וכו’?
  • כיצד מחברים את הנערים והמשפחות לגורמי הרווחה השונים, למרות הרתיעה שקיימת מכך בחלקים מהחברה החרדית?

בית “מבשר טוב”

ההתמודדות עם הדילמות שפורטו לעיל הובילה אותנו לגיבוש העקרונות המנחים אותנו בהפעלת הבית. התובנה המרכזית שלנו היא שכדי להמשיך להחזיק בבית ולפתחו לאורך שנים וכדי להשיג את יעדינו, בית זה חייב להיות מאופיין בצביון חרדי אותנטי אמתי — לא “כאילו”, לא “בערך”, ולא “כמעט”… בית חרדי לכל דבר. לכן כחלק מהכללים וסדר היום השומר על צביון הבית, הנערים משתתפים בתפילות בבית הכנסת, מקפידים על שמירת השבת ואין טלוויזיה וחיבור לאינטרנט. עם זאת, אנו תמיד מדגישים את מטרתו של הבית, שאיננה החזרה בתשובה, אלא מתן תנאים פיזיים נורמטיביים לנערים יחד עם ליווי ותמיכה מקצועיים, על מנת שיוכלו לעבור את המשבר שבו הם נמצאים כרגע בזעזועים מזעריים, וכמו כן לא תהיה “בדיקה בציציות” כמה כל נער ירא שמיים ומקיים מצוות.

הפעלת הבית בכפוף לדעת תורה

“מבשר טוב” מלווה ומפוקח על ידי גדולי הרבנים מהמגזר החרדי על גווניו, כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר, אשר יאפשרו לכל מי שזקוק לנו להגיע אלינו. אנו נזהרים מאד שלא ל”צבוע” את הבית בשום “צבע” מסוים, אשר יגרום לקהילה או קבוצה זו או אחרת להימנע מלפנות אלינו לקבלת עזרה בעת הצורך. כולם מתקבלים בשמחה ובאהבה, וחשוב מכך — נקלטים בבית ומרגישים בו טוב באופן המעורר השתאות והתפעלות.

הרבנים המלווים ועסקני הקהילה מסייעים בידינו גם כמגשרים ומתווכים בכל הקשור לחיבור לשירותי הרווחה ובעבודה מול המשפחות ומסייעים בידינו להתמודד עם הרתיעה הקיימת משיתוף פעולה עם גורמי מקצוע.

שאלת ההתמודדות עם השונות הרבה בין הנערים היא שאלה קבועה ונצחית, ואנו מתמודדים אתה מחדש עם כל נער המגיע אלינו. בשונה מקורות גג אחרות, החלטנו שלא להפעיל מרכז למידה אצלנו, אלא לעבוד עם מסגרות לימוד שונות בקהילה, בכדי לתת מענה אינדיווידואלי לצורכי הנערים. גם בתחומים אחרים נבנות לנערים תכניות אישיות המבוססות על שילוב בקהילה (עבודה ופעילות פנאי), ואשר מאפשרות שעות נוכחות שונות בבית ומנטרלות את ההשפעות השליליות האפשריות.

הקשר עם משפחות

עיקרון נוסף המדריך את עבודתנו הוא חשיבות העבודה עם משפחות הנערים, הכולל יישוג, חיזור אחריהן ושיתופן בכל התהליך. עם קליטתו של נער, אנו שואפים שהוריו ילוו אותו פיזית, ואם הדבר אינו מתאפשר, אנו קיימים אתם שיחה טלפונית, מקבלים את אישורם לשהות בנם במסגרת ומזמינים אותם לבקר בהזדמנות הראשונה. אנו שואפים לערב את ההורים ולקבל את חוות דעתם והסכמתם בכל צומת החלטה הנוגעת לנער, למשל בנוגע למסגרת הלימוד, בוועדות שמתכננות את המשך הטיפול ובכל החלטה על השמה עתידית. ההורים מקבלים את מספרי הטלפון האישיים של מנהל הבית והרכזת לכל שאלה, בקשה ופנייה בנוגע לבנם. לעתים אנו נתקלים במשפחות שרואות בנו גורם זר או מאיים ומתקשות ואף מסרבות ליצור עמנו קשר. במקרים אלו אנו מנסים ליצור קשר באמצעות רבנים ועסקני הקהילה הקרובה למשפחה זו.

חשוב לציין כי מרכזיותה של המשפחה בחייו של הנער החרדי היא בעלת משמעות מכרעת בשל היותה כרטיס הכניסה שלו לעולם החרדי. בשל כך, נוכחנו שאם ברצוננו להשאיר את הנערים מחוברים לקהילה, אסור לנו לוותר על תמיכת המשפחה בהם, ובמקרים שבהם היא איננה, אנו מחויבים לפעול ליצירתה.

 

סיכום ומסקנות

בימים אלו אנו חוגגים שנתיים להקמת “מבשר טוב”. בתקופה זו נתנו מענה לכמאתיים נערים במצבי סיכון שונים, שהגיעו אלינו מכל קצווי הקשת החרדית ומכל רחבי הארץ. המסקנות שלנו משנתיים אלו הן:

  • קיים צורך אמתי ונרחב לבית מסוג זה.
  • עיקרון מנחה הוא שמירת הצביון החרדי האוניברסלי, שמאפשר הגעתם של נערים מכל רחבי הקשת החרדית.
  • ישנה חשיבות רבה למסגרת שמאפשרת שימור של המצב הרוחני של הנער ושל זהותו הקהילתית בכדי להשפיע על מצבו הרגשי.
  • גמישותנו כקורת גג חרדית למגוון נערים ומצבים משתנים היא חיונית.
  • בשנים האחרונות התרחבו המענים שהחברה החרדית מציעה לבניה, אלו הנושרים מהמסלול המקובל. אנו עדים ליותר ויותר שיתופי פעולה בין המסגרות והתכניות הללו כדי להשלים אחת את השנייה.
  • ישנה חשיבות למענה לסוגיית הנשירה מלימודים, שיאפשר חזרת הנער למסלול נורמטיבי ופעמים רבות גם לביתו.

 

מקורות

רש”ר הירש (תש”ן), יסודות החינוך, בני ברק: נצח, עמ’ נג.

 

Elyashiv@otot-il.org.il

 

* המאמר פורסם בביטאון “אפשר” 26-25 (אפריל 2015) בנושא: בני נוער בחברה מרובת תרבויות: אתגרים בחינוך ובטיפול (עמודים  64–65). ירושלים: עמותת “אפשר”

[1] “מבשר טוב” – הוסטל בירושלים המשמש קורת גג זמנית לנערים בסיכון ובמצבי משבר מהמגזר החרדי. ההוסטל מספק מענה חירום לנערים בגילים 13–18 מכל רחבי הארץ. “מבשר טוב” פועל 24 שעות ביממה ונותן מענה לנערים רבים לאורך כל השנה, לתקופה משתנה, הנעה מלילה אחד ועד שלושה חודשים. ההוסטל הוא חלק ממערך המעונות של רשות חסות הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ומופעל על ידי עמותת “אותות – דלת לחיים חדשים”, המנהלת מענים חוץ-ביתיים בקהילה בכל רחבי הארץ.

[2] עסקן – אדם המתמחה בטיפול בתחום מסוים מטעם הקהילה והרבנים ומרכז את כל הגורמים הרלוונטיים לתחום זה.

[3] שהות נער ב”קורת גג” מחייבת את אישור הוריו (תוך 24 שעות מרגע הגעתו) או אישור מפקידת סעד.

/ בלוג, ללא קטגוריה

Share the Post

About the Author

Comments

No comment yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *