רז שורק – מנהל חלופת המעצר “בית זיו”, עמותת “אותות”
יום חמישי, השעה 13:00, ציונה (שם בדוי) טרודה בשגרת החיים. הנייד מצפצף ומבט חטוף לצג הטלפון מעלה באופן מיידי את דפיקות הלב. על הצג רשום בית זיו. ציונה עונה לטלפון בחשש. “שלום, מדברת ענת, המחנכת של שמעון מבית זיו”. ציונה שואלת בטון עייף “מה שמעון כבר עשה?” ענת ממהרת להרגיע שהכל בסדר ומספרת לציונה שהיא התקשרה כדי לבשר לה ששמעון קיבל “מצטיין שבועי” של ביה”ס ובכך זכה שנודיע להורים שלו על-כך וגם לקבל מספר דקות לדבר איתה. הלב של ציונה ממשיך לפעום בקצב מהיר אבל מתחושת התרגשות שהחליפה את תחושה הדאגה…
הסיפור הזה מתרחש כמעט כל שבוע כאשר הורה של נער מקבל טלפון מנציג ביה”ס של חלופת המעצר ולפעמים בפעם הראשונה בחייו של הנער הטלפון הזה לא קשור למעשה שלילי שעשה.
“בית זיו” – חלופת מעצר של “רשות חסות הנוער” במשרד הרווחה המופעלת על ידי עמותת “אותות” שוכנת בלב שכונת וילות בכפר יונה. המיקום אינו מקרי אלא מבוסס על תפיסת העולם של העמותה שיש לשלב את מסגרותיה בתוך הקהילה.
במסגרת שוהים נערים בגילאי 14-18 לתקופה של שלושה חודשים תחת צו משפטי של פיקוח מעצרים על פי חוק הנוער “שפיטה ענישה ודרכי טיפול”. במהלך שהותם של הנערים מנסה הצוות לזרוע את הזרעים הראשונים ליצירת מוטיבציה לתהליך של שינוי ובחירה במסלול חיים מקדם וחיובי. הנערים מקבלים מענה לצרכיהם הפיזיים, הרגשיים, החברתיים ההשכלתיים ועוד.
במהלך שנה קלנדרית שוהים במסגרת כשישים נערים. יותר ממחציתם ממשיכים למסגרות טיפול ארוכת טווח, האחרים חוזרים למעצר עקב הפרת תנאי צו המעצר (שמש-דידי וישראל-שלום, 2015).
במסגרת פועלות מגוון תוכניות טיפול למגוון הצרכים של הנערים. במאמר זה אפרט על תוכנית ההשכלה אשר פועלת במסגרת מבלי לגרוע מחשיבותן של התוכניות האחרות כי הרי ידוע שהשלם גדול יותר מסך חלקיו.
תוכנית הלימודים ב”בית זיו” מבוססת על תוכנית היל”ה (השכלת יסוד לימודי השלמה) של משרד החינוך והיא כוללת תחומים רבי מלל כגון : שפה, אזרחות, אנגלית, לימודי שואה וכמובן גם לימודי מתמטיקה. התוכנית מבוססת על שיטת לימוד מודולרית אשר מותאמת לנערים עם קשיי קשב וריכוז ולקויות למידה אחרות.
במקביל לתכנים הפדגוגיים אשר מועברים לנערים באופן מותאם קיימת במסגרת תוכנית מובנית שמסייעת לנערים לחוות (לפעמים לראשונה בחייהם) הצלחה בתחום הלימודי. אנו חווים ביום יום את ההשפעה של ההצלחה בלימודים על המוטיבציה להתחיל תהליך של שינוי חיובי רב מערכתי.תהליך הדומה לעדויות אמפיריות רבות המראות שהצלחה בתחום אחד מובילה להצלחה בתחומי חיים אחרים (סלונים – נבו, 2013) .בהמשך המאמר אציג חלק ממרכיבי תהליך השינוי.
חלק מסדר יום של נער “נורמיטיבי”
סדר היום של כל הנערים ב”בית זיו” כולל באופן מובנה וקבוע יום לימודים מהשעה 09:00 עד השעה 13:00. חלק גדול מהנערים שאיתם אנו עובדים לא חוו שיגרה כזו זמן רב. הם נפלטו ממספר רב של מסגרות היו להם בעיות ביקור סדיר, השהות שלהם בבתי הספר הייתה בעיקר בחצר וכו’.
ממצאי מחקר על נערים השוהים במעצר בית מצביע על ההשפעה החיובית של סדר יום קבוע לנערים אשר נמצאים בשלב משברי בחייהם. “לאור הממצאים עולה כי למסגרת יציבה של פעילות מוגדרת, אליה הנער מחויב לאורך היום, יש אלמנט של שיקום וניצול טוב יותר של תקופת המעצר, בהשוואה לנערים שהיו ללא מסגרת” (חמיאל ואחרים, 2015).
במקרים רבים אנו רואים בימים הראשונים את הקושי הגדול להיכנס לכיתה באופן קבוע ויומיומי. השילוב בין הגבולות הברורים שאנו מציבים לנערים לבין ההכלה של הקשיים שלהם, מערך של צוות מורים מגויס, בנות שרות, רכזת השכלה, מתנדבים ועוד, יוצרת לנערים פלטפורמה אשר מאפשרת להם להצליח במשימה שכל נער “נורמטיבי” בגילם עושה.
המסר שנאמר לנערים על ידי כל הצוות (לא רק צוות בית הספר) הוא: “נער שלומד באופן רציני כיוון שהוא מבין שזה אינטרס שלו ללמוד ולהתפתח – כל הכבוד לו. יחד עם זאת “באלי” זה אי באינדונזיה ולכן אין שאלה אם בא לי ללמוד או לא בא לי ללמוד”. הלמידה ב”בית זיו” היא חובה כמו כל פעילות אחרת.
כמובן שכדי לאפשר להם לעמוד בדרישה זו, לכל נער נתפרת התוכנית המותאמת לרמת הידע והיכולות שלו.
חוויות הצלחה
יצירה וטיפוח של סביבת למידה חיובית, בטוחה ובריאה חייבת לעמוד בראש מעייניו של כל מורה. אם הסביבה אינה חיובית, חלק ניכר ממאמציו של המורה יירד לטימיון (בהאמן ומאפיני, 2011). ידוע לכל בר דעת שחוויית הצלחה יוצרת תחושה נעימה אצל כל אדם.ההנחה הינה כי הצלחה מייצרת עוד הצלחה (סלונים – נבו 2013). על אחת כמה וכמה אצל נער שיש לו חסך גדול מהן (במקרה הנדון בתחום הלימודי). לכן אנו מוודאים שיהיו לכל נער חוויות הצלחה לימודיות. זה בא לידי ביטוי בכך שאנו מוודאים שהנער יצליח לפתור את התרגיל במתמטיקה, יידע למצוא באטלס באיזה יבשת נמצאת ישראל, יקבל מחמאות נקודתיות במהלך שיעור, יקבל התייחסות מחמיאה של אנשי צוות אחרים (מדריכים, עו”ס, אם בית) להתקדמות לימודית, יקבל מחיאות כפיים בזמן סיכום יום הלימודים לאחר שעמד בקריטריונים הנדרשים (“טקס” יומיומי בנוכחות הצוות הבכיר), בהענקת תעודה למצטיין שבועי ועוד. כמובן כל בחינה שנער עושה זו חוויית הצלחה (וכל נער ניגש למספר בחינות), הציונים הגבוהים שהנערים מקבלים (הצוות מוודא שהם מוכנים בצורה יסודית) יוצרים תחושת גאווה.ביטוי לחשיבות הצלחות אלו היא שהנערים מקפידים לקחת איתם את תעודות “המצטיין השבועי” מבית הספר לדיוניהם המשפטיים והחשיבות שמעניקים להתייחסות השופטים להישג.
רכישת ידע
חלק ניכר מהנערים מגיעים לחלופת המעצר כאשר יש פער עצום בין הידע שלהם לידע של נער “נורמטיבי” בגילם. בזמן הקצר שעומד לרשותנו אנחנו עושים מאמץ להרחיב את ידיעותיהם מתוך אמונה שידע זה כוח. הידע תורם בין היתר לביטחון העצמי ומאפשר לנער להתבטא במגוון של נושאים. תחום ההשכלה הוא תחום היכול לשנות את המציאות, את המעמד החברתי. ההשכלה מאפשרת העצמה, תהליך של גדילה רגשית וחברתית של הפרט (כוכבי סמסליק, סמדז’ה, מויאל,2007).לעיתים, במהלך ארוחת הצהריים מתפתחים “וויכוחים” על נושאים שנלמדו בשיעור אזרחות, למשל, גבולות חופש הביטוי, זכויות הפרט, מהי הרשות המחוקקת ומהי הרשות המבצעת. נושאים שנלמדו בשיעור ללימודי השואה, למשל, מה היו חוקי נירנברג, מי היו הפרטיזנים, איך הם היו מתמודדים במצבה של אנה פרנק. בולטת העובדה שנערים ש”יודעים” ממקמים את עצמם במקום חברתי גבוה בקבוצה.
רכישת מיומנויות
חשוב שבית הספר בחסות יתמקד תחילה במיומנויות היסוד על מנת לאפשר לנערים/ות לממש אישיות אוטונומית (כוכבי סמסליק ואחרים, 2007), ולכן במקביל לחומר הלימודים ישנה תשומת לב רבה למיומנויות הלמידה השונות.
מיומנויות למידה הן מיומנויות נרכשות ולא מולדות, על-כך אין וויכוח. נער שלא שהה במסגרת לימודית באופן סדיר לא יכול לרכוש מיומנויות למידה.הקניית מיומנויות הלמידה באופן שיטתי וסיזיפי עוזרת לנערים להתמודד עם הקשיים שנוצרים כאשר פותרים משוואה בפעם הראשונה, כאשר צריך לענות על שאלות לאחר שקראו טקסט וכו’. תהליך רכישת המיומנויות מתרחש אצל נערים רבים מעצם החשיפה היומיומית שלהם למסגרת הלימודית. וכך, לאחר כשבועיים של שהות בחלופה רואים כבר ניצנים ראשונים של מיומנויות כגון:יכולת לשבת בכיתה במשך שיעור שלם, יכולת לנסח תשובה כתובה, יכולת למלא מספר דפי עבודה ועוד. בד”כ נוצר “כדור שלג” חיובי והנערים מחזקים את המיומנויות שנרכשו ובמקביל לכך רוכשים מיומנויות נוספות.
תחושת מסוגלות
לפי בנדורה, שני גורמים חשובים המשפיעים על התנהגות האדם, הם ויסות עצמי ומסוגלותעצמית.המסוגלות העצמיתעוסקת בידיעה של האדם ובאמונה שלו כי הוא אכןמסוגל לבצע מטלה מסוימת. כשילד קטן אומר: “אני יכול אני כבר גדול…”, הוא מבטא אתכל הרעיון של מסוגלות עצמית. האמונה של האדם ביכולת שלו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת, מגבירה את הנטייה שלולהשקיע מאמצים בביצוע המשימה.
“אנו מאמינים שתחושת מסוגלות אפשר לייצר באמצעות העצמה. ההעצמה היא האפשרות להגיד לנערים שאנחנו מאמינים ביכולת שלהם ובכוחם להפוך את השאיפות והרצונות שלהם למציאות חייהם, ומאמינים שיש להם את הכישורים להפוך מחסרי אונים ומלא יכולים למסוגלים”. ( כוכבי סמסליק ואחרים, 2007).
רבים המקרים בהם נער בתחילת הדרך מצהיר שאינו מסוגל לשבת בכיתה, לא מסוגל לקלוט את החומר במתמטיקה, לא מסוגל להבין אנגלית וכו’. הברק בעיניים שרואים אצל נער שקיבל מחיאות כפיים בסיכום יום הלימודים מסמל יותר מכל את חשיבות ההטמעה של תחושת המסוגלות. רבים המקרים בהם נער בתחילת דרכו אומר “אני לא מסוגל…” כשבועיים לאחר מכן ” אני לא מאמין שהצלחתי לפתור את התרגילים….” בשלב מאוחר יותר “לא האמנתי שאצליח לגשת לבחינה…”, ולפעמים מגיע גם השלב שנער יודע להגיד “וואלה, אני רואה שאם אני מתאמץ אני מסוגל…”
התמודדות עם קשיים בלמידה
הלמידה יוצרת כר נרחב של סיטואציות בהן הנערים מתמודדים עם קשיים. חוסר ההבנה כאשר לומדים חומר חדש, הסחות הדעת מרעשי הרקע, שמירה על ריכוז לאורך זמן ועוד. למידה בקבוצות קטנות, הוצאה מהכיתה ללמידה פרטנית, ומורים שמודעים לקשיים הללו הם חלק מהגורמים שמסייעים לנערים להתמודד. “טקסים” כגון: קבלת חטיף שוקולד וכוס שתיה ממותקת במהלך בחינה, תמיכה ועידוד של הצוות, הקניית שיטות של הרגעה עצמית וכו’ עוזרות לנערים להתגבר על חרדת הבחינות שקיימת אצל חלק גדול מהם.
התמודדות עם הקשיים הללו מייצרת תחושה טובה וחשובה. עיבוד של החוויה הזו יכול להוביל להתקת היכולת להתמודדות עם קשיים שונים לסיטואציות אחרות של היומיום.
נערים רבים מספרים שהלמידה סייעה להם להתמודד עם קשיים אחרים. כך למשל סיפר נער בסיכום יום של המשמרת (פורום שמתקיים לפני השינה ובו כל נער מספר איך עבר עליו היום),”כשקמתי היום בבוקר הייתי מזה עצבני ולא התחשק לי בכלל ללמוד. גם הייתי בטוח שיהיה היום יום “נאחס” ובטח אקבל מלא תגובות. אבל אחרי שישבתי בשיעור הראשון עם רותי (בת שרות) על המצגת של הנושא אישי, פתאום שכחתי מהבלגן של הבוקר ואח”כ כבר נהיה לי יום סבבה”.
פידבק מוחשי
מחקרים רבים מדגישים את עוצמתו של פידבק מוחשי כגורם חשוב ליצירת מוטיבציה.תעודת המצטיין השבועי מספקת את הפידבק המוחשי בצורה נפלאה. כמעט כל נער שקיבל תעודה של מצטיין שבועי לוקח אותה לדיון המשפטי כדי להציג אותה לשופט/ת. ערכן של המחמאות שהוא מקבל בביהמ”ש לא יסולא בפז. במסר שאנו מעבירים לנערים אנו מדגישים שכל ציון שנער מקבל על בחינה שהוא עשה, כל תעודה שהוא השיג בחלופה וישיג בעתיד תישאר אצלו “בכיס” לכל אורך חייו.
מצטיין יומי/מצטיין שבועי
כפי שכבר צוין לעיל, אנו מקפידים על “טקסים” יומיים ושבועיים כחלק מתוכנית העבודה שלנו עם הנערים. לכן, כל יום לפני ארוחת הצהריים רכזת ההשכלה מסכמת את יום הלימודים (ברמה הקבוצתית וברמה האישית). כל נער שעמד בארבעת הקריטריונים הנדרשים (הספק לימודי, שמירה על ציוד, התנהגות מכבדת לנערים אחריםוהתנהגות מכבדת לאנשי הצוות) מקבל מצטיין יומי. שמו מוזכר וכל הנוכחים מוחאים לו כפיים.
בכל יום חמישי מוקדש השיעור האחרון לסיכום שבועי של שבוע הלמידה. כל נער מקבל משני המורים שנוכחים פידבק על שבוע הלימודים שלו. המורים מקפידים לתת פידבק שכולל חלקים חיוביים לשימור וחיזוק וחלקים שמחייבים שיפור. בסוף הסבב מכריזים על המצטיין השבועי. כאמור הנער שקיבל מצטיין שבועי מקבל תעודה ומחיאות כפיים. בסיום שיחה זו מתקשר המורה להוריו של הנער, מבשר לו על קבלת המצטיין ואח”כ יש לנער עשר דקות שיחה (בשגרה הנערים מדברים עם המשפחה פעמיים בשבוע בלבד, עשר דקות כל שיחה).
חשיפה לתחומי ידע כללייםולערכים
במסגרת תוכנית הלימודים השבועית נערכת פעם בשבוע פעילות העשרה בנושאים שונים. מטרת הפעילות לחשוף את הנערים לתחומי ידע כלליים ולערכים חשובים. אמצעי העברת התכנים הם משחקים כגון : בינגו ארצות וערי בירה, אמצעי מדיה כגון : צפייה בסרט ודיון בעזרת שאלות מנחות בסיום הצפייה, משחק תחרותי אינטראקטיבי בין קבוצות ועוד. ערך מוסף להעברת התכנים הינו השתתפות הנערים באינטראקציה חברתית “נורמטיבית”.
פרזנטציה
תוכנית הלימודים של היל”ה כוללת עבודה על נושא אישי. נער שכותב נושא אישי עושה זאת בליווי צמוד של בת שרות. הוא מחפש חומר כתוב באינטרנט, מכין עבודה אקדמית על-פי כללי האוריינות ומכין מצגת Power point . חלק מהנערים נענים לעידוד שלנו ומציגים את עבודת בעזרת מצגת ה- power point בסלון הבית, בנוכחות כל קבוצת הנערים ובנוכחות חלק מאנשי הצוות שנמצאים. התנסות זו של עמידה מול קהל, שיתוף ידע שקיים אצלם ומחדש לאחרים, מחזקת להם את הביטחון העצמי ומשפרת להם באופן מיידי את הדימוי העצמי.
עבודה של צוות שלם שנותן את הנשמה
חשוב לציין שכל האלמנטים הטכניים של דרך העבודה שנבנתה בחלופה לא הייתה מניבה תוצאות ללא צוות מורים מסור ומחויב, בנות שרות שנותנות את הנשמה עם סבלנות אין קיץ, ש”ש שמגיעות פעמיים בשבוע ונותנות כתף למאמץ האינסופי, ומערך כולל של אנשי הצוות במסגרת שמתעניינים ושואלים את הנערים על יום הלימודיםומדגישים לנערים כל הזמן את חשיבות הלמידה.
סיכום
תחום ההשכלה בחלופת המעצר הינו מרחב טיפולי לכל דבר. תוכנית מובנית אשר נותנת מענה לצרכים השונים של הנערים מאפשרת ליצור השפעה חיובית בהיבטים רחבים בחייו של הנער. הצלחה בתחום הלימודי יכולה להיות מיידית ומוחשית ולכן אנו מאמינים שתחום ההשכלה עוזר לנערים להתגבר על קשיים אחרים בשגרת היומיום בחלופת המעצר. השפעה זו “זורעת” אצל מוטיבציה לשינוי ועוזרת להגדיל את סיכויי ההצלחה של הנער בחלופת המעצר.
מקורות
סלונים- נבו , ו’ (2013). טיפול קצר מועד : גישה אסטרטגית, ממוקדת פתרונות, ומוטיבציונית. תל-אביב : רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
כוכבי סמסליק, א’ ; סמדז’ה, נ’ ; מויאל, ח’ (2007). מסע החסות אל הנוער: תפיסת ההתערבות של רשות חסות הנוער. ירושלים : עמותת ענ”ב.
שהנאז באהמן והלן מאפיני (2011). פיתוח האינטליגנציה הרגשית של ילדים. מאנגלית : דורית שריג. קרית ביאליק : “אח” בע”מ.
חמיאל , א’ ; ד. וולש, ס’ (2015). “לשרוף חצי יום בשינה” – נוער במעצר בית. בתוך : שחורי-ביטון, מ’ ; חובב, מ’ (2015). נערים ונערות בסיכון – פגיעות, חוסן ותמיכה חברתית. ירושלים : כרמל וקשת.
שמש-דידי, ע’ ; ישראל-שלום, ק’ (2015). חלופות מעצר מוסדיות לבני נוער עוברי חוק – הפניה וטיפול. בתוך : שחורי-ביטון, מ’ ; חובב, מ’ (2015). נערים ונערות בסיכון – פגיעות, חוסן, ותמיכה חברתית. ירושלים : כרמל וקשת.
