מחקר מאת טלי מאור ורועי מצר מעמותת אותות, אשר התפרסם במגזין סוציאלי לעבודה סוציאלית ומחקר. המאמר מתמקד במסלולי החיים של צעירות שהובילו אותן לחסרות בית ושואל מהן המתודולוגיות שיסייעו לבעלי מקצוע ועובדים סוציאליים לגשת אליהן ולהדריך אותן בתהליך שיקומי. המחקר מתבסס על ראיונות עם בוגרות של ״דיורית״ תל אביב… למחקר

זהו נושא אחד מני רבים בתחום טיפולה המקצועי של העמותה לאורך כל שנות פעילותה. עמותת אותות היא הוותיקה והמובילה בתחום הטיפול החוץ-ביתי בנוער וצעירים בסיכון ומטפלת במגוון מסגרות ואוכלוסיות.

ירון גנאור להעבירו במהירות לאחרים – לפנימייה, להוסטל ואף לבית. לחיות שוב. על פי הבנתנו, זהו פתיל השייכות וההתקשרות שחזר לפעום, וצריך ובהתקשרות. מאחורי ראייה זו עומדת ההבנה כי משהו בנפשם של בני הנוער החל ההיבט החיצוני שלו הוא התנהגות שמתחילה להיות מותאמת למקום במעשים בו כי משהו השתנה בחייהם

עופר תורג'מן – מנהל הוסטל "נאות הדר"-עמותת "אותות" לפני כחודשיים נפרד צוות ההוסטל בדמעות והתרגשות רבה, מד' לאחר כחמש שנות שהות בהוסטל. ד' סיימה את לימודיה בביה"ס התיכון שבעיר לאחר שעברה בהצלחה את כל בחינות הבגרות, וכיום היא משרתת בשירות לאומי בפנימייה לילדים בסיכון בצפון. ד', נערה ממוצא אתיופי הגיעה

ברוריה זלצמן, M.S.W, מרכזת נושא הטיפול בנוער, צעירות וצעירים, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל-אביב יפו. ירון גל, M.S.W, מנהל "דירת מעבר" לצעירות טרנסג'נדריות ללא עורף משפחתי, עמותת "אותות". מבוא  "דירת מעבר" לצעירות טרנסג'נדריות נפתחה לפני פחות משלושה חודשים. זהו, ללא ספק, זמן קצר מידי מלתאר תהליכים או להסיק מסקנות באשר